החלטה בתיק ע"א 59269-12-12

1.        בבית-משפט השלום נדונה תביעת המערער נגד המשיבים למתן פסק-דין הצהרתי לפיו שולמו על-ידיו דמי מפתח, כהגדרתם בחוק הגנת הדייר, וכי מכוח הסכם שנכרת בין המערער לבין בא-כוח הבעלים של הנכס, זכאי המערער להתגורר בשתי דירות בבניין ללא תשלום עד מועד פלוני, ולאחר מכן, כדייר מוגן כנגד תשלום דמי שכירות מופחתים. עוד עתר המערער לסעד של צו מניעה קבוע ולחיוב המשיבים 1 ו-2 בפיצוי בגין נזקים שגרמו.

            בפסק-דין מושא הערעור בהליך העיקרי, דחה בית-משפט השלום את התובענה על כל רכיביה: הן הסעדים ההצהרתיים שנתבעו, הן הסעדים לצווי מניעה ולצווי עשה, והן הסעד לפיצוי כספי. המערער חויב בתשלום שכ"ט עו"ד בסך   15,000 ש"ח למשיבים.

2.        המערער הגיש הודעת ערעור רק ביום 30.12.2012, אך עד היום טרם הפקיד את העירבון הנדרש לפי קביעת כבוד הרשמת. ההליך העיקרי נרשם לדחייה, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") ליום 14.3.2013, וזאת אחרי שניתנו למערער מספר אורכות בהקשר זה.

3.        בבקשה לעיכוב ביצוע מציין המערער כי אמנם אין פסק-הדין מושא הערעור מציין לגביו חיוב אופרטיבי כלשהו "אולם משמעותו של פסק הדין הינה קבלת שני פסקי דין כנגד המבקש בהליכים מקבילים שננקטו כנגדו על ידי הבעלים, תביעת פינוי ותביעה כספית", סעיף 4 לנימוקי הבקשה לעיכוב, המפנה לפסקי-דין שניתנו ב- ת.א. (שלום-ת"א) 48935-05-11, 48974-05-11.

4.        אני מסכים עם בא-כוח המשיבים כי משעה שאין בפניי ערעור על שני פסקי-הדין האחרונים הנ"ל, הרי לא ניתן לעתור כאן לעיכוב ביצועם. במסגרת ההליך הנוכחי הוגש ערעור על פסק-דין שעניינו דחיית תובענה שהוגשה על-ידי המערער. פסק-הדין האמור אינו מטיל חיובים כלשהם על המערער, למעט החיוב בהוצאות. ברור, אפוא, שלא ניתן להורות, כאן, על עיכוב ביצוע פינוי מדירה, שהוא הסעד הממשי לו עותר המערער בשלב הנוכחי, כאשר פסק-הדין מושא הערעור אינו כולל סעד זה.

5.        מעבר לנימוק האמור, יש לשקול לחובת המערער את הזמן הרב שחלף מאז מתן פסק-הדין ועד להגשת הבקשה לעיכוב ביצוע. כן לא ניתן להתעלם מכך, שספק אם ניתן לראות את הערעור בהליך העיקרי כתלוי ועומד מכיוון שחרף הזמן הרב שחלף, טרם הופקד בו עירבון. לא יתכן, שבעל-דין יגיש ערעור, לא יפקיד עירבון, ויבקש, במסגרת הליך הערעור, סעד של עיכוב ביצוע על-בסיס ההנחה שאמנם תלוי ועומד ערעור, כל זאת כאשר התנאי המינימלי הנדרש - ביטחון למשיבים לגבי הוצאות בערעור - אינו מתקיים.

6.        בשים לב לשיקולים דלעיל, הבקשה נדחית.

            אני מחייב את המערער לשלם למשיבים הוצאות בבקשה הנוכחית וכן שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ש"ח להיום.

ניתנה היום, כ"ה באדר התשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: